הדור הנוכחי פיתח מגננות ומסננים תודעתיים מעודף המידע המציף אותו מכל עבר,
ונדרשת שיטה אסטרטגית שמאתרת את הדרך החכמה לחדור לתודעה שלו עם המסר החד והמדויק ביותר.
כלים שיווקיים ונראות יפה הינם דבר חשוב כמובן, אבל הם לא מהווים בשום אופן תחליף לאסטרטגיה!
מנהל חינוכי כיום חייב לחשוב כמו יזם ומנכ"ל, שמבין שמוצר טוב זה לא מספיק ונדרשת אסטרטגיית הסברה מנצחת.
רוב המנהלים לא מכירים מספיק את המשמעות של "המוצר החינוכי" עבור הלקוחות שלהם!
חסר להם מודיעין מדויק על האופן שבו הארגון שלהם נתפס בעיניי קהלי היעד השונים שלהם, מהי ההערכה המדויקת של אנשי המפתח בקהילה למרכיבי הארגון השונים, ועד כמה החינוך שלהם מוערך ביחס למתחרים.
אחת מאסטרטגיות הבידול האפקטיביות ביותר היא "אוקיינוס כחול".
בזמן שרוב השחקנים האחרים מתחרים ונאבקים ב"אוקיינוס אדום" בו נשפך דם מטאפורי, אנחנו מזהים טריטוריה רעיונית חדשה – "אוקיינוס כחול", מעין אי קסום שזה עתה התגלה, ואנחנו משתפים את כל הקהילה בידיעת הגילוי המרגשת.
לומדים לספר את הסיפור הגדול מאחורי המוצר החינוכי, ומגלים את ה"למה?" הייחודי שלכם לעולם!
והתוצאה? במקום מפגש של צרכים, עולים קומה ויוצרים מפגש של משמעות, שמסירה את החסמים ומלהיבה ומחברת את הקהילה לארגון שלכם.
פתאום זה לא 'אתם' ו'הם', אלא קהילה שלמה שיש לה חלום חינוכי משותף!
חשוב להדגיש את ההבדל הקריטי בין להיות ליד המטרה לבין לפגוע בול בתוכה.
ישנם ארגונים רבים מדי שבזבזו תחמושת של פרסום ומאמצי הסברה, אבל כל הטילים התודעתיים שהם שיגרו שרקו ליד המטרה ולא חדרו פנימה למוחם וללבבם של קהלי היעד.
פעמים רבות מדובר בשינוי זווית קטן מאוד, שמשנה לחלוטין את התוצאה!
קל לחשוב שאם יש לך חומרי הסברה חזקים, תוכל לבצע קמפיין בשיטת “שגר ושכח”. שכח מזה… זה לא באמת עובד! גם אם היה לך תקציב השקעה של מיליון דולר לפרסום זה עדיין לא מספיק. למה? כי אתגר השיווק האסטרטגי שעומד בפניך הוא אדיר – לשנות תודעה בקהילה שלמה!
אז מה עושים? עוברים מ”רצפת הייצור החינוכית” ל”קדמת הבמה השיווקית”. מפנימים שתפקידו של המנהל הוא קודם כל להנהיג דרך, לחבר קהילה לחזון גדול, ולהפיח רוח חיים בתפיסה החינוכית הייחודית.
מודל "6 גלי ההשפעה" שפיתחנו מעביר תהליך שיווק אסטרטגי: "Inside-Out" ממשווק אחד למאות שגרירים!
הצעד הראשון הוא ללמוד "לעוף על עצמנו" במובן החיובי, ולהתחבר לנקודת השליחות והמשמעות הייחודית של העשייה שלנו.
כשזה יקרה כל מעגלי הקהילה האחרים יתעצמו בעקבותינו.
הסכנה הגדולה ביותר האורבת במערכה על התודעה הקהילתית היא שאננות ושגרה. אם לא התקדמת בהעצמת המיתוג שלך, לא נשארת באותה נקודה אלא הלכת לאחור!
הסיבה לכך היא שעם הזמן נוצרת שכחה ושחיקה טבעית מתמדת במסרים שלך. הקהילה כבר מתרגלת אליהם ופחות מתרגשת מהם.
